Home

Advertisement

Customize
hayimamar
12 April 2009 @ 05:37 pm

מותר להתאמן בפומבי?




אָבִיב, בַּחוּץ הַכֹּל זוֹרֵם אַחֶרֶת,
שָׁם מְרַחֵשׁ הַשֶּׁקֶט הַמֵּצִיף,
יָרֹק נוֹשֵׁם. הָרוּחַ הַפּוֹשֶׁרֶת
עוֹד מְעַלְעֶלֶת אַלְתֶּרְמָן מַצְהִיב.
סָבִיב סָבִיב נִיחוֹחַ חַג נָדִיף
כְּמוֹ עֲנָנָה שֶׁל קְטֹרֶת מִמִּקְטֶרֶת.
בִּמְבוֹאוֹת הָעִיר הַמְתֻיֶּרֶת
יַלְדֵי 'שימחרבָּה', וּבְנוֹת נָדִיב

***

הֲמֻלָּה שֶׁלֹּא לָחוּץ לָהּ
לִי צוֹחֶקֶת בַּפָּנִים
וְאֶפְשָׁר לָצֵאת הַחוּצָה
רַק הַכֶּלֶא מִבִּפְנִים

***

בֹּקֶר, נִים וְלֹא נִים
הַיָּדַיִם עַל הַפָּנִים
הָיָה לַיְלָה, לְאָן נֶעֱלַם??
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!






נוספו מאוחר יותר:




אֲנִי רַק צִלָּם שֶׁל דְּבָרִים,
קֻפְסַת זִכְרוֹנוֹת מְרֻבַּעַת,
וְכָל הָעוֹלָם רְפָאִים,
כְּאִלּוּ עָנַדְתִּי טַבַּעַת.

***

אֵין לִי מַה לְּהִתְמַסְטֵל,
יֵשׁ לִי רֹאשׁ דָּפוּק טִבְעִי.
מִישֶׁהוּ אָמַר "שׁוֹטֶה"?
לֹא נָכוֹן, אֲנִי נָבִיא!

***

אֲנִי רוֹצֶה לִכְתֹּב בְּטוֹנוֹת
לְפִי דְּחָפִים,
וְלֹא צָרִיך קְרִיטֵרִיּוֹנִים
וְלֹא רַפִּים,
שֶׁיִּתְלַכְלֵךְ הַדַּף בִּן-רֶגַע:
'יָרְקוּ'-'שָׁרְקוּ',
שֶׁיְּתַעֵב אוֹתִי קוֹלֵגָה,
מֶרְסִיבּוֹקוּ.

***

חֲבֵרִים,
מִי מִתְנַדֵּב לִהְיוֹת אִישׁ בִּמְקוֹמִי?
אֵיךְ אוֹמְרִים,
'שִׁעֲמוּם קִיּוּמִי', אוֹ 'קִיּוּם שִׁעֲמוּמִי'?

***

הָאֹפֶק וָרֹד, הֶעָתִיד
נִרְאֶה צִבְעוֹנִי מִתָּמִיד
לְאוֹר הָעֻבְדָּה שֶׁבַּבֹּקֶר
תִּדְרֹס אוֹתִי מְכוֹנִית.
מִי אָמַר
שֶׁיֵּשׁ מָחָר?

***

אֵיזֶה יֹפִי, יֵשׁ קַיִץ בַּחוּץ!
שֶׁמֶשׁ, שֶׁקֶט, צְמָחִים וְצִיּוּץ,
טוֹב לָשִׂים תָּ'אוֹפְנַיִם
מִתַּחַת לָרֹאשׁ
וְלִבְהוֹת בַּשָּׁמַיִם
מִבַּעַד לַבְּרוֹשׁ,
שֶׁהַדֶּשֶׁא יִדְקֹר אֶת הַגַּב,
נְמָלִים יַעֲלוּ עַל הָאַף,
לֹא אִכְפַּת לִי מִכְּלוּם - מִדְּבָרִים, מִמִּלִּים
כָּל עוֹד רוּחַ וְאוֹר וְאִוְשַׁת הֶעָלִים
וְכָל עוֹד הַשָּׁמַיִם כְּחֻלִּים.


 
 
hayimamar
01 January 2009 @ 01:43 am



סלח לי, מה השנה?


נפטרתי עכשיו בדי עמל מתרגום של עוד גל מאמרים משועממים ותיכף אלך לישון. זה הבילוי הכי מעניין שהצלחתי לחשוב עליו. מרוב שכולם יוצאים לעיר אני גם לפעמים הולך לראות מה לעזאזל הם עושים שם, ואחר כך חוזר הביתה. בינתיים לא הבנתי, אם אבין אדווח. אולי אחפש בוויקיפדיה.

ודכירנא כד הוינא טליא, היו אבא ואבי אמא משמרין שעת חצות מול האספקלריא והכוס מזוגה לפניהם עד שיישמע שעון גדול של קרמלין, כיוון שהכה י"ב, שותין איש כוסו ואומרים "סְנוֹבִימְגוֹדוֹמ" ומעולם לא היתה הבי"ת דגושה. לא יצא כדי דיבור עד שזזה האספקלריא מאצל הקרמלין והראתה למזכיר כללי של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות והיה אומר לפניהם דברי כיבושין. אמר להם: כל יום עוברת עתה ארצנו כברת דרך שלפני כן דרשה שבועות ואולי אפילו חודשים. הדבר מדגיש את המשקל והערך של כל הנעשה על ידינו ואת האחריות אותה נטלנו על עצמנו - בהתנדבות, כקומוניסטים ובני קומסומול. והיה מסיים מעין המאורע, שנה טובה! והן עונין כנגדו "סְנוֹבִימְגוֹדוֹמ" ולא היתה הב' דגושה. והיוֹלְקָה נתונה בקרן זוית מקושטת במנדרינות וכלי זכוכית, ולא היה החג יוצא עד שחצים משתברים. והיו מתמיהים את התינוקות בדֶדְמוֹרוֹז שלא יישנו, כיוון שבא היה מוצא אותן ישינים והיה מייחד להן מתנות.
ועתה בעוונותינו הרבים אין לנו לא שעון של קרמלין, ולא אספקלריא, ולא אבי אמא, ולא מזכיר כללי של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, ולא יוֹלְקָה, ולא דֶדְמוֹרוֹז, הלא למשמע האוזן דאבה נפשנו.

אז לכן אני אפסיק לקשקש ת'שכל ואלך באמת לישון
:)
 
 
hayimamar
17 November 2008 @ 04:23 pm




מִשִּׁירֵי הַטְּרוּבָּדוּרִים



הוּא כָּרַע עַל מִפְתַּן הַגְּבִירָה
הִיא אָמְרָה: כְּלוּם בָּנִיתָ טִירָה?
הוּא רוֹקֵן אֶת כִּיסָיו, הוּא אָזַר חֲלָצָיו
וּבָנָה לָהּ טִירָה הֲדוּרָה,
כִּי זֶה מַּה שֶּׁגֶּבֶר עוֹשֶׂה.

הוּא חָזַר אֶל מִפְתַּן הַגְּבִירָה.
הִיא הוֹשִׁיטָה יָדָהּ וְאָמְרָה:
כְּלוּם הֵבַסְתָּ לִשְׁמִי שַׂר צָבָא מֻסְלְמִי?
הוּא יָצָא וְנִיצַח עֲבוּרָהּ,
כִּי זֶה מַּה שֶּׁגֶּבֶר עוֹשֶׂה.

הוּא חָזַר אֶל מִפְתַּן הַגְּבִירָה.
הִיא אָמְרָה: כְּלוּם קְרָבוֹת זוֹ גְּבוּרָה?
גְּלֵה שְׁנָתַיִם יָמִים וְתִשְׁמוֹר אֱמוּנִים.
הוּא קִבֵּל עָלָיו אֶת הַגְּזֵרָה,
כִּי זֶה מַּה שֶּׁגֶּבֶר עוֹשֶׂה.

הוּא חָזַר לַמִּפְתָּן וְרָאָה:
הִיא כּוֹרַעַת בְּלִי כְּלוּם, הַגְּבִירָה,
לִפְנֵי גֶּבֶר יָפֶה, שֶׁדּוֹחֵף לָהּ בַּפֶּה
וּמוֹרֵחַ לָהּ עַל הַצּוּרָה,
כִּי זֶה מַּה שֶּׁגֶּבֶר עוֹשֶׂה.


 
 
hayimamar
02 October 2008 @ 01:43 am

זה תמצות בחרוזים לתשובה של עלמת חן אחת על השאלה למה היא לא רוצה אותי.




לָמָּה בּוּכְבּוּט וְלֹא אַתָּה?
כִּי אַתָּה שׁוֹאֵל אִם מֻתָּר.
גּוֹזָל!
זֶה אָסוּר אִם תִּשְׁאַל..
אֵיךְ בַּרְוָז דּוֹרֵךְ בַּרְוָזָה -
הִנֵּה כָּכָה אֲנִי רוֹצָה,
לִשְׁכַּב לְמַטָּה
דְּרוּסָה,
פָּשׁוּט,
מַגְעִיל,
כְּמוֹ שֶׁהַטֶּבַע רָגִיל.

 
 
hayimamar
30 July 2008 @ 06:15 pm

את השיר הזה כתב לוחם מלחמת העולם השנייה, המשורר סֶמְיוֹן גוּדְזֶנְקוֹ. זמן קצר לאחר המלחמה הוא מת מפצעיו. השיר זכה לפרסום בגלל דקלומו של וְלָדִימִיר וִיסוֹצְקִי במחזה "החיים והנופלים". כמו תמיד כשמתרגמים שיר, צריכים קודם כול לבקש סליחה מהמחבר. יסלח נא לי המנוח.



לִפְנֵי תְּקִיפָה




כְּשֶׁמְזַנְּקִים לָמוּת - שָׁרִים,
אֲבָל אֶפְשָׁר לִבְכּוֹת לִפְנֵי זֶה.
אֵין רְגָעִים יוֹתֵר גְּרוּעִים
מִזֶּה שֶׁל הַמְתָּנָה מֻפְגֶּזֶת.
אַדְמַת הַשֶּׁלֶג כְּמוֹ גְּוִיָּה,
שְׁחוֹרָה מֵרֶסֶס, מְשֻׁסַּעַת.
פִּצּוּץ, וּמֵת חָבֵר לְיַד,
וּמְפַסְפֵס אוֹתִי הַמָּוֶת.
וְשׁוּב הִיא כָּאן, הַהַרְעָשָׁה,
זֶה רַק חַיַּי מַטְרַת הַהֶרֶג.
תָּבוֹא קְלָלָה עַל שְׁנַת תש"א,
עַל חֵיל רַגְלִים קָפוּא בַּשֶּׁלֶג!
הַתּוֹר שֶׁלִּי לֹא יְאַחֵר,
אֲנִי פָּשוּט מוֹשֵךְ פַּצְמָ"רִים.
פִּצּוּץ, הַסֶּגֶן מְחַרְחֵר,
וְשׁוּב אוֹתִי פִסְפֵס הַמָּוֶת.
נִגְמַר לָנוּ מִלְּחַכּוֹת,
וְלָעֲמָדוֹת מִמּוּל דּוֹהֶרֶת
אֵיבָה קְפוּאָה עַד עֲצָמוֹת,
כִּידוֹן תּוֹקַעַת בַּגַּרְגֶּרֶת.
הַקְּרָב הָיָה קָצָר.
כִּכְלוֹת -
דָּפַקְנוּ ווֹדְקָה, וּבֵינְתַיִם
הוֹצֵאתִי עִם סַכִּין טִפּוֹת
דָּם זָר מִתּוֹךְ הַצִּפָּרְנַיִם.



את השיר המקורי של גוּדְזֶנְקוֹ אפשר לראות כאן:
http://www.litera.ru/stixiya/authors/gudzenko/all.html#kogda-na-smert

ב-YouTube נמצאת ההקראה של וִיסוֹצְקִי
http://www.youtube.com/watch?v=xNPAxvcAfyc&feature=related



 
 
 
 

Advertisement

Customize