סלח לי, מה השנה?


נפטרתי עכשיו בדי עמל מתרגום של עוד גל מאמרים משועממים ותיכף אלך לישון. זה הבילוי הכי מעניין שהצלחתי לחשוב עליו. מרוב שכולם יוצאים לעיר אני גם לפעמים הולך לראות מה לעזאזל הם עושים שם, ואחר כך חוזר הביתה. בינתיים לא הבנתי, אם אבין אדווח. אולי אחפש בוויקיפדיה.

ודכירנא כד הוינא טליא, היו אבא ואבי אמא משמרין שעת חצות מול האספקלריא והכוס מזוגה לפניהם עד שיישמע שעון גדול של קרמלין, כיוון שהכה י"ב, שותין איש כוסו ואומרים "סְנוֹבִימְגוֹדוֹמ" ומעולם לא היתה הבי"ת דגושה. לא יצא כדי דיבור עד שזזה האספקלריא מאצל הקרמלין והראתה למזכיר כללי של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות והיה אומר לפניהם דברי כיבושין. אמר להם: כל יום עוברת עתה ארצנו כברת דרך שלפני כן דרשה שבועות ואולי אפילו חודשים. הדבר מדגיש את המשקל והערך של כל הנעשה על ידינו ואת האחריות אותה נטלנו על עצמנו - בהתנדבות, כקומוניסטים ובני קומסומול. והיה מסיים מעין המאורע, שנה טובה! והן עונין כנגדו "סְנוֹבִימְגוֹדוֹמ" ולא היתה הב' דגושה. והיוֹלְקָה נתונה בקרן זוית מקושטת במנדרינות וכלי זכוכית, ולא היה החג יוצא עד שחצים משתברים. והיו מתמיהים את התינוקות בדֶדְמוֹרוֹז שלא יישנו, כיוון שבא היה מוצא אותן ישינים והיה מייחד להן מתנות.
ועתה בעוונותינו הרבים אין לנו לא שעון של קרמלין, ולא אספקלריא, ולא אבי אמא, ולא מזכיר כללי של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, ולא יוֹלְקָה, ולא דֶדְמוֹרוֹז, הלא למשמע האוזן דאבה נפשנו.

אז לכן אני אפסיק לקשקש ת'שכל ואלך באמת לישון
:)